ביום 28.7.2015 אישרה כנסת ישראל את אחד התיקונים המשמעותיים ביותר בעבור חייבים, תיקון מס' 47 לחוק ההוצאה לפועל .התיקון, אשר בשלב זה נקבע כהוראת שעה למשך שלוש שנים, נכנס לתוקף בתאריך 6.9.2015, ויחול עד ליום 6.9.2018.

בטרם ארחיב, אדגיש כבר כעת כי לחייב העומד בקריטריונים שיפורטו בהמשך ימחקו כל חובותיו ופותח הוא דף חדש ונקי בחייו בכל הקשור לחובותיו בהוצאה לפועל .

הסיבות שהובילו לתיקון חוק ההוצל"פ :
נכון לשנת 2012 קיימים במערכת ההוצאה לפועל כ- 72,810 חייבים המוכרזים" כחייבים מוגבלים באמצעים" כאשר מעל 90% מהחייבים בהוצאה לפועל הינם אנשים פרטיים.
"חייב מוגבל אמצעים" הוא אדם שאין ביכולתו לשלם את חובותיו, ולאחר הליך של חקירת יכולת בלשכת ההוצל"פ, בה נבדקת יכולתו הכלכלית של החייב (ורק במידה ואכן נמצא שאין ביכלתו לשלם את חובותיו) מוכרז הוא ע"י ראש ההוצאה לפועל "כחייב מוגבל אמצעים" וראש ההוצל"פ קובע לו תשלום חודשי (צו תשלומים) של עשרות עד מאות שקלים בודדים בדרך כלל, כאשר לעיתים החוב הוא מאות אלפי שקלים .

לחייב המוכרז "מוגבל באמצעים" מתלוות עוד מספר הגבלות כגון חוסר יכולת לפתוח חשבון בנק, איסור החזקת כרטיסי אשראי ושקים, הגבלת יציאה מן הארץ, ועוד…
המצב בפועל הוא שבדרך כלל צווי התשלומים אינם מכסים את הריבית שנוצרת מקרן החוב , כך יוצא שעבור אותם חייבים בעלי חובות רבים וגבוהים אשר אינם יכולים לשלם את חובותיהם אין כל תועלת ותכלית בהמשך ההליכים בהוצאה לפועל אשר רק מנציחים ומגדילים את החוב וכמובן אינם מובילים לגבייה עבור הזוכה.

הרעיון שבבסיס התיקון לחוק :
מכיוון שלפי ההלכה הפסוקה, ההסדרים הקבועים בחוק ההוצאה לפועל צריכים לשקף איזון בין זכות הקניין של הזוכה והאינטרס הציבורי בשלטון החוק מחד גיסא, לבין זכויותיו של החייב מאידך גיסא, תוך שמירה על זכותם של חייבים לקיום בכבוד. המשמעות המעשית היא שבמסגרת נקיטת הליכי גבייה נגד חייבים, יש לפעול להגנה על חייבים שאינם יכולים לעמוד בתשלום החוב הפסוק לאור מצבם הכלכלי הקשה תוך מניעת "ירידה לחייהם".
למעשה התיקון האמור בחוק ההוצאה לפועל בה לתקן את ההבדל הקיים כיום בין חייב בפשיטת רגל לבין חייב בהוצאה לפועל, כאשר חייב בהליך של פשיטת רגל זכאי בתנאים מסוימים למתן הפטר, חובותיו נמחקים לו ופותח הוא דף חדש בחייו, ( סעיף 18ה(3) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם–1980) , ואילו חייב "מוגבל אמצעים" בהוצאה לפועל נשאר חייב במשך שנים רבות ולעיתים אף לצמיתות.
הקריטריונים לקבלת הפטר עפ"י התיקון לחוק ההוצל"פ:
המבקש את ההפטר הוכרז כחייב מוגבל באמצעים לפחות 4 שנים לפני הגשת הבקשה להפטר.

חובות החייב בעת הגשת הבקשה להפטר אינם עולים על 800,000 שקלים.

1. אין לחייב חוב אחד של יותר מ-400,000 שקלים לנושה ספציפי.
2. החייב אינו מחזיק בנכסים הניתנים לעיקול (זולת משכורת או קצבה) .
3. החייב עמד בצו התשלומים שנקבע לו במשך 3 שנים שלפני הגשת הבקשה להפטר (למעט מקרים חריגים) .
4. ב-5 שנים בטרם הגשת הבקשה להפטר החייב לא היה בהליך של פשיטת רגל.
5. כיום החייב אינו נמצא בהליך של פשיטת רגל ואין כנגדו בקשה לפשיטת רגל.
6. יאמר ויודגש, כי רשם ההוצאה לפועל יכול להעניק הפטר גם לחייב "מוגבל אמצעים" אשר לא עמד באופן קבוע בצו התשלומים בתנאי שיוכח שמצבו הכלכלי הוחמר משמעותית או שהתקיימו נסיבות חריגות בעניינו.
7. הגשת בקשה להפטר בהוצאה לפועל – ההליך בפועל:

חייב אשר עומד בקריטריונים שפורטו להלן, יכול להגיש בקשה להפטר באחת מלשכות ההוצאה לפועל שנקבעו בתיקון לחוק (לא בכל לשכת הוצל"פ) הבקשה כוללת תצהיר מפורט על נכסים, כספים זכויות וחובות ומצב כלכלי מדויק ועדכני , טופס ויתור סודיות ועוד..

לאחר הגשת הבקשה , יחל בהוצאה לפועל הליך של איסוף מידע על החייב מכל גורם אפשרי כגון: רשות המיסים, חברות סלולר, רשם המשכונות, ביטוח לאומי וכיוצ"ב.
לאחר איסוף המידע, יחליט ראש ההוצאה לפועל האם לאשר לחייב להתחיל הליך הפטר ישירות בהוצאה לפועל.
חשוב מאוד להדגיש כי אם ראש ההוצל"פ סבר, כי התנאים אינם מתאימים לקבלת הפטר, יעבור כל המידע שנאסף בלשכת ההוצאה לפועל על החייב לידי הזוכים, והחייב עשוי למצוא עצמו תחת התקפות חדשות ועיקולים על נכסים וזכויות שבחר להסתיר לאורך השנים.
אם אתה עומד בקריטריונים, פנה למשרדנו בהקדם לצורך עריכת הבקשה והגשתה.

הצהרה: למען הסרת אי אילו ספקות, מאמר זה והתוכן המובא בו אינם מהווים ייעוץ משפטי או תחליף לו וכן אינם מהווים המלצה לנקיטת הליכים או להימנעות מהם. כל המסתמך על מאמר זה והתוכן המובא בו, בכל אופן שהוא, עושה זאת על דעתו ואחריותו בלבד ועל ידי כך מסיר מכותב המאמר כל אחריות.