צוואה הדדית הינה צוואה ששני בני הזוג הסכימו לגבי תוכנה, ועורכים אותה יחד במסמך אחד בדרך-כלל, באופן שההוראות של בן/בת-הזוג האחד מסתמכות על ההוראות המקבילות של בן/בת הזוג האחר/ת בצוואה. צוואה הדדית יכולה להיערך על-ידי בני-זוג נשואים וגם על-ידי בני-זוג שהם ״ידועים בציבור״.

שינוי צוואה הדדית: חוק הירושה מקנה לאדם זכות מוחלטת לשנות את צוואתו מתי ואיך שיחפוץ.

זהו עקרון יסודי ובתי המשפט התמידו ומתמידים בכיבוד עקרון זה.

קורה לעתים קרובות, שבני זוג מחליטים לערוך צוואה ביחד, כאשר שתי הצוואות למעשה זהות וכל אחד מבני הזוג יודע מה תכנה של צוואת בן הזוג השני. הדבר נעשה על בסיס של אמון וכל אחד מבני הזוג יודע שבן הזוג השני ישמור על צוואתו בעתיד.

והנה, בחלוף השנים בחר אחד מבני הזוג לשנות את צוואתו ללא ידיעתו של בן הזוג השני, ולצוות את רכושו (שהיה במקורו רכוש משותף) לאנשים אחרים. הדבר קורה לעתים קרובות לאחר פטירת בן הזוג הראשון.

בשם עקרון החופש לצוות את הרכוש למי שיחפוץ, בתי המשפט סרבו להתערב במצבים כאלה וקרה לא אחת שילדי בני הזוג מצאו עצמם מנושלים מרכוש הוריהם .

בשנת 1995 שונה החוק, ואפשר תיקון המעוות. הוסף לחוק הירושה ס' 8א' העוסק בצוואות הדדיות, וקובע כי לביטול צוואה הדדית לא יהיה תוקף אלא אם כן אחד הצדדים המבקש לבטל צוואתו ימסור הודעה בכתב לצד האחר בדבר רצונו לבטל את הצוואה. במקרה כזה שתי הצוואות בטלות. היה והצוואה בוטלה לאחר מות המוריש הראשון, על אותו מוריש להסתלק מחלקו על פי צוואת המוריש הראשון ואם עזבונו של המוריש הראשון כבר חולק, עליו להשיב את שקיבל מכוח צוואתו של בן הזוג שנפטר לפני.

שימו לב, תיקון החוק לא חל על צוואות שנכתבו לפני התיקון, ולכן מי שחתם על צוואה הדדית לפני תיקון החוק, עליו לערוך צוואה הדדית חדשה אם הוא רוצה להיות מוגן על פי התיקון הנ"ל.