בבית הדין הרבני מתגרשים. נישואין יכולים להסתיים רק בהסכמה. עפ"י הדת היהודית בהעדר הסכמה אין גירושין. אפשרות אחרת היא שכופים על צד אחד להתגרש ואם הוא מסרב נוקטים כלפיו סנקציות עד שהוא מסכים להתגרש.

מה המקום המשפטי של גירושין ברבנות?
תביעת גירושין בבית הדין הרבני היא למעשה תביעה לגט. היא באה לאחר שצד אחד רוצה להתגרש והשני לא מסכים. הצד התובע בתביעת גירושין בבית הדין הרבני יכול לצרף לתביעתו תביעות נוספות הנוגעות במזונות, בחלוקת הרכוש, במשמורת על הילדים ובהסדרי ראייה וכיוצא באלה, ולכך קוראים כריכה. אם הכריכה עומדת בכללים הנדרשים, כל הגשת תביעה מאוחרת לבית המשפט לענייני משפחה על ידי בן הזוג השני לא יועילו מאחר ובית הדין הרבני קנה סמכות לדון בנושאים שנכרכו לתביעת הגירושין.

בעוד שבית המשפט לענייני משפחה יכול לדון בכל מה שקשור לפירוק תא משפחתי בעת שמתגרשים הוא לא יכול לדון בתביעה לגט עצמו, וזה מסור אך ורק לבית הדין הרבני.

בית הדין הרבני יכול גם לאשר הסכם גירושין, ואז אין צורך בתביעת גירושין ברבנות. אך כאמור, תביעת גירושין ברבנות מוגשת לאחר שאחד הצדדים לא מוכן להתגרש. עם זאת, תביעה ברבנות יכולה להיות גם בנושאים הקשורים לגירושין, ולא רק לגירושין עצמם. לכן תביעה ברבנות יכולה להיות מוגשת גם כאשר שני הצדדים מסכימים להתגרש, אך לא מסכימים על גובה המזונות, הסדרי הראייה וכיוצא באלה.

גירושין ברבנות הם צעד רציני הדורש מחשבה ותכנון. ראשית יש להחליט האם רוצים להתגרש. לאחר מכן יש לבצע פעולות הכנה כגון איסוף ראיות בנוגע לרכוש המשותף ובנוגע ליחס של בן הזוג. כמו כן, עדיף לשכור עורך דין המכיר היטב את ההתנהלות המשפטית של בית הדין הרבני.

להלן מקצת הטענות שיכולה להעלות אישה בתביעת גירושין בבית הדין הרבני כשבעלה מסרב לתת לה גט:

1. אימפוטנציה של הגבר, או סירוב לקיים יחסי מין עם האישה.
2. מומים שהאישה לא ידעה עליהם לפני הנישואים.
3. אלימות או התעללות (פיזית או נפשית).
4. אי פרנסת האישה.
5. בגידה באישה.
6. הימורים של הבעל.

להלן מקצת הטענות שיכול להעלות הבעל בתביעת גירושין בבית הדין הרבני:

1. מומים של האישה שהגבר לא ידע עליהם לפני הנישואים.
2. האישה עקרה.
3. סירוב של האישה לקים יחסי מין.
4. אלימות או התעללות (פיזית או נפשית).
5. מעבר בכוונה על המצוות כגון חוסר צניעות.
6. בגידה (ניתן להסתפק אפילו נסיבות שיכולות להתפרש כבגידה).
7. העדר סיכוי לשלום בית.

סנקציות שיכול לבית הדין הרבני להפעיל כלפי הגבר הסרבן במטרה להמריץ אותו לתת את הגט:

1. עיכוב יציאה מן הארץ.
2. שלילת רישיון נהיגה.
3. מניעה מאפשרות מינוי למשרות ציבוריות.
4. לחייב במזונות גבוהים עד שייתן את הגט.
5. מאסר לתקופה מצטברת של עד 10 שנים.

טענה היכולה להיות מועלית בתביעת גירושין ברבנות במטרה לא להתגרש היא טענת שלום בית. בית הדין הרבני תמיד יעדיף שלום בית על פני גט. במידה ואחד הצדדים מפר את התנאים של שלום הבית, בית הדין הרבני עשוי להכריז עליו בתור מורד ולחייבו, כאמור, לתת גט. בצד תביעה לשלום בית, ניתן להגיש בקשה לסעדים זמניים כגון צו עיכוב יציאה מן הארץ או צו למניעת מכירת בית המגורים המשותף שהרי בהעדר בית אין שלום בית.